ריבועי גבינה ופירורי עוגיות

איכשהו בזמן שכולם נתקעו בבתים שלהם והפעילו את התנור, הכיריים והמיקסרים בלי הפסקה, מבשלים ואופים וממלאים את הבית בריחות של בישולים ואת הנפש בקצת מעש, באופן שהפתיע אפילו אותי – מצאתי את עצמי במקום קצת אחר.
לא, זה לא שטיילתי בעולם, גם אני הייתי תקוע בדיוק כמו כולם, אבל פשוט הייתי קצת כבוי. חסר אנרגיה או חשק.
עד כמה? בואו נגיד שגם היצירתיות הקולינרית שלי הייתה האקוויוולנט של קורנפלקס עם חלב 🙂
פתאום היה לי את כל הזמן הפנוי שבעולם לעשות כל מה שביומיום אני לא מוצא זמן אליו, והופס – אפס רצון לנצל את הזמן הזה.

ואז הגיעה ההתחלה לחזרה לשגרה. וחוסר העשייה, שגרר עוד חוסר עשייה, התחיל להצטמצם.  בהתחלה בחוסר רצון מסויים, כי כיאה לבטטות כורסא – הן יעדיפו להישאר סטטיות ואולי אפילו להשתכשך ביחד עם שמנת וגבינות (זו לכאורה מטאפורה, אבל זה די היה דומה לדבר האמיתי!). אבל הרגשתי את הגלגלים מתחילים לנוע, את החיים מתחילים להתנרמל, וכשקיבלתי השבוע הצעה להרצות בפני בני נוער מאירגון של יתומי צה"ל על אפייה בריאה, הרגשתי את זה. את העשייה בין האצבעות, מתחילה לדגדג ולהעיר אותי משנתי.

עוד סיבה טובה לצאת משינת החורף הזו הייתה החג האהוב עליי בשנה – שבועות – שהגיע עם הזדמנות חדשה להשתתף כבר בשנה השלישית ברציפות בפרויקט החג של תנובה והשף הלבן. ואם הייתי צריך עוד משהו שידחוף אותי קדימה, זה לגמרי זה.

אני פראייר של גלידת וניל עוגיות. או כמו שאומרים האיטלקים שיהיו בריאים, "סטרטצ'לה".
ועכשיו כשהימים סופסוף מתחממים, אחרי חורף די קשוח, החשק לקלאסיקה הזו הולך ועולה (וידוי קטן: גלידה הייתה ארוחת הערב שלי ביומיים האחרונים. אני לא גאה).
החיסרון היחיד בעיניי בקינוח המופלא הזה שנקרא גלידה – והוא באמת היחיד – פותחים לי טיימר מהרגע שהגביע אצלי ביד, ומי שלא עומד בזמנים יקבל בגדים מלוכלכים וידיים דביקות.
ואני, שאוהב להתענג על כל ביס (וגם אוהב בגדים נקיים וידיים לא דביקות 😉 ), מוצא את עצמי ממהר לסיים.
אז נראה לי שמצאתי פיתרון בריבוע.

 

הקינוח הבא הוא שחיתות נהדרת בפשטות גמורה. עם בסיס שוקולדי בסיסי משני רכיבים שלא נופל מהטעם של בצק פריך טוב, ומלית שהיא שילוב של גלידת וניל עוגיות עם עוגת גבינה עשירה בשילוב שמנת. כל זה מסתיים בזיגוג של גנאש שוקולד מהיר, שלא נרגיש חלילה לא חגיגיים מספיק.
אני אוהב במיוחד את השילוב של גבינה לבנה עם נפוליאון, שבו מתקבלת עוגת גבינה עשירה ולא יבשה, אבל גם לא כבדה בטירוף כמו עוגות הגבינה האמריקאיות.

אוהבי גבינה ושוקולד – מבטיח לכם שתאהבו את הקינוח הזה לא פחות ממני – וזה אומר המון!

מוכנים?

ריבועי גבינה ופירורי עוגיות

מצרכים (לתבנית 20X30):
20 עוגיות אוריאו + 4 עוגיות למלית, או עוגיות שוקולד במילוי קרם וניל
60 גרם חמאה, מומסת
2 גביעי נפוליאון 25% בטעם טבעי (450 גרם)
2 גביעי גבינה לבנה תנובה 9% (500 גרם)
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
1/2 כפית משחת וניל או 1 כפית תמצית וניל
1 חבילת אינסטנט פודינג וניל (80 גרם)
2 כפות קמח

לציפוי:
125 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
1/2 כוס שמנת מתוקה

הכנה:

1. מחממים תנור ל-150 מעלות. לבסיס: במעבד מזון מעבדים 20 עוגיות עד לקבלת פירורים דקים. מוסיפים חמאה מומסת ומעבדים מעט עד לקבלת בצק. מהדקים לתבנית מרופדת בנייר אפייה. מעבדים במעבד המזון את 4 העוגיות הנוספות לקבל פירורים, ושומרים בצד.
2. למלית: בקערה גדולה טורפים גבינת נפוליאון, גבינה לבנה, ביצים וסוכר לתערובת אחידה. מוסיפים וניל ומערבבים להטמעה. בקערה קטנה נפרדת, מערבבים אבקת אינסטנט פודינג וניל עם קמח.
3. מוסיפים את החומרים היבשים לבלילת הגבינה, תוך כדי טריפה מתמדת, עד לקבלת בלילה חלקה. מוסיפים פירורי עוגיות מ-4 עוגיות ומערבבים. יוצקים על גבי הבסיס ומכניסים לתנור החם לכשעה, עד שהעוגה מתייצבת אבל מעט רוטטת במרכזה, ומזהיבה בקצוות. מוציאים ומצננים. מכניסים למקרר ל-8 שעות לפחות (צעד חשוב – הטעמים והמרקם מתחברים ומשתנים בקירור).
4. להגשה: בקערה חסינת חום ממיסים שוקולד מריר ושמנת מתוקה בפולסים קצרים וערבוב לסירוגין, לקבל גנאש שוקולד. חותכים את העוגה לקוביות של 5X5. יוצקים מעל גנאש שוקולד. במידה ורוצים, מוסיפים מעט פירורי עוגיות. מגישים.

ככה פשוט, ככה טעים. בהתחייבות.
מקווה שאהבתם את המתכון, ואני כרגיל כאן לשאלות או הערות (או לבוא אליכם לטעום אחרי שייגמרו לי כל הריבועים שהכנתי בעצמי).
בקרוב כמה מתכונים נוספים לקראת החג 🙂
יום מתוק,
אבינועם
פירורים